עייף מאוד המוח שלי

זה נכון תמיד אבל זה הכי נכון בשבועיים שלפני בחירות: כל 'דעה' שאתם שומעים ממטה של פוליטיקאי היא לא דעה אלא ספין. הדליפו ממטה אייזנקוט שנפילת המפלגות הקטנות תשרת אותם? ספין. סימנים של דאגה במטה נתניהו? ספין. הדמוקרטים מדווחים על מגמת עלייה\בנט מודאג\המשותפת מזהה מגמה ברחוב? ספין, ספין, ספין

לפעמים אתה צריך להמחיש איך זה להמחיש

אני דביל כי חשבתי שזה על דיכאון או ביפולאריות או משהו כזה

הם מפיצים את הרוח הגיקית כביכול אבל הם מסיטים את המוקד של התרבות הגיקית מהקהילה אל הכלי. כשמדברים על חדירה של תרבות גיקית למיינסטרים זה הולך הרבה פעמים ישר אל סרטי קומיקס, אבל מודלי שפה מייצגים מיינסטרימיזציה של גיקיות במובן עמוק יותר. הצרה היא שזה לא בהכרח טוב לא למיינסטרים ולא לגיקיות

מודלי שפה הם הדבר המוזר שקורה כאשר אנחנו קופצים כמה עשורים מתרבות פיראטית שמתקיימת בשולי הסדר הקפיטליסטי אל מציאות שבה הקפיטליסטים החזקים ביותר צמחו במקור במרחבים גיקיים או בסמוך אליהם. הם מתייחסים אל ספרים, סרטים ושירים כשלב בדרך אל התוצר האינראקטיבי שמחקה את המקור, אבל מצפים להיות עסק רווחי

פיראטיות לצורך העניין היא הפצה מחתרתית של מדיה, שיכולה להיעשות עבור כל מיני תכליות. ברור שלא כל צרכנות פיראטית נעשית בשביל פרויקט גיקי. אבל תרבות גיקית הייתה כוח דוחף משמעותי לפרקטיקה ולאתיקה פיראטית.

החידוש על היצירה הרשמית הוא חלק מתהליך הצריכה שלה, והמכירה של היצירה הסופית היא כבר בעצם לא הקצה של תהליך הייצור אלא שלב בדרך אל הפרויקט הקהילתי (שהוא אף פעם לא מוגמר כי כל תוספת על המוגמר היא הזמנה לעוד תוספת). התהליך הזה כמובן מערב בפועל פרקטיקות שונות של פיראטיות

כלומר מערכות יחסים שהן בדרך כלל חד כיווניות מעובדות על ידי גיקיות באופן אינטראקטיבי. פאנפיקשנים, מודים למשחקים, רמיקסים למוזיקה, דפי ויקי, תרגום ודיבוב חובבני למדיה יפנית, ממים, כל הדברים האלה הם פעילויות יצירתיות קהילתיות ש"מתעלקות" על מוצרים קיימים ובעצם מטשטשות את הגבול בין צרכנות וייצור

המושג השני שהרלוונטיות שלו פחות ברורה במבט ראשון זה תרבות פיראטית, שהיא בתורה תוצר של תרבות גיקית. מה צריך להיחשב תרבות גיקית ומה לא ועד כמה היא אחידה זה כמובן דיון שלם, אבל הטענה של הסוציולוג הנרי ג'נקינס היא שתרבות גיקית בבסיסה היא תרבות השתתפותית

המסלול לא חייב להיות ברור כל עוד יש תחושה שזה צעד בדרך לאנדגיים. קאסטת הביליונרים כמובן מוחמאת מהנרטיב הזה משום שזה הופך אותם לדבר הכי קרוב לשליחי האל על האדמה (והם כמובן מצפים להמשיך להיות ביליונרים בעתיד פוסט-קפיטליסטי אבל אני לא יודע כמה צריך להאמין או לא להאמין להם)

יודעות מי דיגמן את זה לפני כזה עשור? יובל נח הררי, שבספר השני שלו טען שהאנושות מסוגלת או שתהיה מסוגלת בעתיד הנראה לעין לפתור את "שלושת הבעיות הגדולות" של האנושות: רעב, זקנה ומלחמות. הפנטזיות סביב היכולות של מודלי השפה מתלבשות על ההנחה היסודית שפריצות דרך טכנולוגיות באופן אינהרנטי מקרבות אותנו לשם

יש כמה מושגים שאני חושב שלא מוכרים מספיק ושהם מאוד שימושיים כדי להבין את הרציונל של ה-AI אוונגליזם הראשון הוא טכנו-אוטופיזם או טכנו-משיחיות (טכנו-אוונגליזם) שהוא התפישה שגאולה אנושית תושג דרך אמצעים טכנולוגיים. זו מעין כימרה של הפרדיגמה ההיסטורית הנוצרית והנאורות המחולנת

זה קצת תלוי איך אני מפרש את הפרומפט אבל הלכתי על פסקול הביוגרפיה שלי

ברוח דומה: דוד שלי גילה לפני כמה שנים שפש המשפחה שלנו מזויף. אנחנו לא צאצאים של משפחת פירר הפולנית אלא משפחת רביץ. לפני כמה דורות אחד מבחורי רביץ העמיד פנים שהוא אחד מילדי פירר (המשפחות היו חברות) כדי להתחמק מגיוס לצבא הצאר, שהוגבל לבן אחד ממשפחה ופירר כבר תרמו את חלקם

כמה זמן גללתי בפיד, קליפסו?

קיצר עברתי בקיץ ואלה החיים שלי עכשיו

חדש ברמה של פתק ההחלפה שלי עוד בתוקף אבל כן

אקסקיוז,,,

הזה עם הכלביםםםםם